כלל גדול הוא בידינו, כי דברים גדולים נבנים מחלקיקים קטנים, המצטברים ומתלכדים לידי בנין גדול. נכון הוא הדבר באופן נפלא באשר לאחד מהמעיינות הגדולים בימינו להלכה והוראה, הלא הוא “חדר הוראה” שברח’ מנחת יצחק בעיה”ק ירושלים ת”ו, בראשות מורנו הגאון רבי חיים אהרן בלייער שליט”א. אשר לאחר שנים של פעילות יומיומית ושגרתית, ומענה אישי לכל שאלה, נוצר ונבנה היכל מפואר של תורה והוראה!

“חדר הוראתי “

שמו הצנוע של בית ההוראה לא יוכל להסתיר את הפעילות הענפה של הרבצת תורה הלכה והוראה, להמון בית ישראל המתדפקים על דלתותיו. שאלה ועוד שאלה, ספק ועוד מבוכה, הכל בא לפני מורנו הרב שליט”א אשר מפשט את הקמטים ומאיר את הדרך הברורה והמסורה. 

מורנו הרב שליט”א נוהג בכל שואליו טובת עין מתוך התמסרות ונאמנות גדולה, וכפי שמרגלא בפומיה אשר מסר לו רבו שר ההוראה הגה”ק רבי מאיר בראנדסדורפער בעל ה’קנה בושם’ זצוק”ל, שיש לדאוג שיהיה הכי קל ונעים לשאול שאלות, כי שלומי אמוני ישראל חפצים ליראה את שמו ולהתנהג בדקדוק ההלכה, רק שכאשר קשה לשאול, לפעמים עלולים להתעצל ולפסוק לעצמם. ולכן כשיהיה קל לשאול – הציבור ישראל ויתנהג כדת.

ואכן, ההתמסרות הגדולה מצד מורנו הרב שליט”א, ובכללות הבהירות הגדולה בפסיקה, הביאה אלפי שואלים לצבוא על פתח הבית, אשר מתרבים בכל עת.

“מי יתן וייכתבון מיליי”

מתוך ההמונים ששיחרו לפתחו של חדר ההוראה, היו שהרהרו: אילו רק היה ניתן להנציח את השאלות והתשובות שעוברות מדי יום ביומו, היה אפשר לערוך שולחן מהודר שמגולל את השאלות והבעיות שיהודים מתמודדים איתם, ואת המענה הבהיר והמשמח בבחינת “אין שמחה כהתרת
הספיקות”.

ובכן, ‘חלום’ זה התגשם…

והיכן? במפעל ה’תאום’ של חדר ההוראה, הלא הוא הגליון הנפלא “חוקי חיים”, היוצא מדי שבוע בשבוע, בחמש השנים האחרונות, והתקבל בחיבה ושקיקה בקרב תופסי התורה מכל הגוונים.

גליונות אלה מהווים אספקלריא מאירה אל מה שמתחולל בבית שממנו יוצאת הוראה, הלא הוא “חדר ההוראה” אשר מפיץ את דבר ה’ זו הלכה לכל דורש.

“הכל בכתב עלי השכיל “

זכינו שמורנו הרב שליט”א כותב את הגליון מדי שבוע בשבוע, מהחל ועד כלה.

כמעשהו בחדר ההוראה, כך מעשהו בגליון. בשניהם שולטת הבהירות וההגשה הקולעת אל השערה.אחד הביטויים לכך, הוא ההתמקדות בנידונים אקטואליים אשר נקרים לפני האנשים תוך כדי החיים.

לאחר יותר מח”י שנים שמורנו הרב שליט”א משמש בתחום ההוראה והפסיקה, הן בישיבת מיר וב’בית הוראה’ שלצדה, והן ב’קו ההלכה’ לדוברי אנגלית, והן במפעלנו הגדול ‘חדר הוראה’ שהוקם בשנים האחרונות, יודע להזהיר את הקהל מפני טעויות נפוצות ודינים שאין הידיעה ברורה בהם. כך, שכשאדם קורא את הגליון הוא אומר לעצמו כמעט על כל הלכה: “אה, בדיוק על הנושא הזה רציתי לדעת מה ההלכה…”

תשומת לב מרובה מקדיש הרב שליט”א לכותרות שבגליון. היות ומדובר בפרטי פרטים של הלכות, אשר כולם נכנסים לשטח קטן ועלולה להיות אי-הבנה ושגיאה ח”ו, על כן מקדיש הרב תשומת לב מיוחדת לכותרות, כדי שיועילו להבנת ההלכות, עד שלעתים נחוצות הכותרות לעצם ידיעת ההלכה, ויש לדייק בהן.

דבש על קצה המטה

אם נבקש לתור אחר מעלותיו של הגליון, הרי שישנם כמה דברים ייחודיים, המאפיינים אותו כחותר אל המעשה אשר יעשון, באופן שיתקבל אצל הציבור ויורה דרכם נכוחה.

ראשית, הגליונות מתמקדים כל אחד בנושא מסויים, ומקיפים אותו מכל צדדיו.

נציין כמה גליונות לדוגמה: מוצאים אנו גליון שעוסק ב”דיני נעליים”, “דיני גלידה וקרח” (לענין ברכות, ושבת ועוד), “דיני רכב” (להתפלל תוך כדי נהיגה ברכב, שמירת חוקי התנועה, נסע בתוך שלולית מים והזיק. שאל רכב עם חצי מיכל, האם מותר להחזירו עם מיכל שלם, או דהוי ריבית. העמדת הרכב ברה”ר במקום שמפריע לרבים. מוקצה בשבת. זהירות מהאזעקה. לשהות ברכב בשבת).

וכמה תועלת מגיעה למעיינים כאשר הגליון מקיף את הנושא מכל צדדיו השונים, והרי הוא משיב נפש לצמאים לקיים את דבר ה’ זו הלכה בתוך חייהם.

שנית, המגוון העצום וההתפרסות הרחבה, של הנושאים המדוברים בגליון, משובב את הדעת ומרווה את הנפש.

אין נושא בהלכה הנוגע לציבור, בד’ חלקי שו”ע, שלא מקבל התייחסות.

חינוך והדרכה

גם מנושאים של הנהגת האדם על פי התורה, כגון חינוך הדור הצעיר, לא מושך גליוננו את ידו. ובאחד הגליונות העוסק בדינים שבגללם חרב ביהמ”ק, אנו מוצאים את הקטע הבא:

“אב למשפחה כשמדבר עם חבירו אודות דברים העומדים על הפרק [פוליטיקה] תחת החסות שהוא לשם שמים… ותוך כדי דבריו מזכיר שמות של רבנים, ת”ח, אדמורי”ם וכדו’ בדרך גנאי וזלזול וממילא עוברים על כמה סוגי איסורים, כשהילדים העומדים בסביבתם שומעים את חכמת אביהם והשקפותיו איך הוא היה מנהיג את כלל ישראל במידה שהוא היה באמת המנהיג הדור, אז הילדים לומדים וגדלים בהבנה שזו הדרך לדבר על גדולי ישראל, ולכן אין זה מן הפליאה שהדור הצעיר גדלים בעזות…”

המשקפיים של החזון איש

החתירה להפוך את ההלכה למעשית ואקטואלית ולהקנות את עקרונותיה בלב הציבור, מביאה אל הגליון דוגמאות מעשיות ומעניינות מהחיים, כגון זו:

“יש חנות אופטיקה שיש להם המשקפיים של החזו”א בתוך ויטרינה כדי שהעולם יראוהו, הרי זה מוקצה בשבת ואסור לטלטלו ואע”פ שאין מלאכתו לאיסור, מ”מ כיון שמייחד לו מקום ואין מטלטלים אותו סתם, ה”ז מוקצה מחמת חסרון כיס (ע”פ חזו”א סי’ מג סקי”ז).”

בהימוט מוסדי עולם

תוך שאנו מעלעלים בקובץ המאוחד, נתפסת עינינו בגליונות מראשית תקופת מגיפת הקורונה, באמצע שנת תש”פ, כאשר אנו יכולים לראות את השאלות הקשות שהזמן ההוא גרמן, ולחזות כיצד מ”חדר ההוראה” יצאה תורה לרבים ודרך לנבוכים, וכיצד נעמד בעוז על משמר ההקפדה על שמירת הגוף והנפש מחד, ועל גדרי ההלכה והתפילה מאידך.

באחד הגליונות אנו נתקלים ב יוזמה מקורית לרכז את “דיני מסכה”, ופוגשים שאלה מקורית שנשאל הרב שליט”א מאת יהודי אחד למה אין איסור בורר בשאיפת אויר דרך מסכת פה ואף, שהרי רוצה שהוירוסים יישארו על המסכה ולא יעברו.

בגליון ימים נוראים דאז, יש התייחסות לאלו שהתחכמו ל’הלביש’ את קצה השופר במסכה כירורגית ואף מצורפת תמונת שופר זה…

כתבוני לדורות

והנה קרם הגליון עור וגידים, אך כטיבו של גליון שבועי, כעבור זמן אפס ובטל הוא מן העולם. ומי ישקנו מים?

הבשורה הגדולה בעולם ההלכה היא שכעת יצא לאור ריכוז הגליונות בספר מכורך בהוצאת בית היוצר הגדול “צוף”, למען יעמדו ימים רבים. ישוטטו רבים ותרבה הדעת.

“חדר ההוראה” הצנוע, כבר נהפך לתל הבנוי תלפיות, אשר כל פיות פונים אליו.

הגליון הצנוע “חוקי חיים”, כבר נהפך לספר מכורך אשר קונה שביתה בארונות הספרים ועל שלחן
מלכים.

הברכה אחת היא “אחותנו את היי לאלפי רבבה”, וימשיך מורנו הרב שליט”א, יחד עם כל המסייעים והעומדים לימינו, להרביץ תורה הלכה והדרכה אל רבבות אלפי ישראל, מתוך בריות גופא ונהורא מעליא. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה , ולספרים אלו.